חנה גיטל שייניס ז"ל

חנה גיטל שיניס ז״ל

1948-2023

חנה גיטל שיניס נולדה במחנה עקורים בברלין שבגרמניה, בדרך לארץ ישראל. היא הצטרפה למשפחה צעירה של אב בשם ישראל וולמן, שנותר שריד בודד מכל משפחתו, אם בשם שרה (שור׳לה) וולמן, ואחות בכורה בשם שושנה רייזל וולמן.

כשהגיעו ארצה, התיישבו למשך זמן קצר בסלמה, ואחר כך עברו לפתח תקווה, שם התגוררו בתחילה בצריף קטן וחמים ברחוב פינסקר אשר שימש גם כבית מלאכה לאב המשפחה ישראל, אשר עבד כסנדלר.

חנה החלה את ראשית דרכה האקדמאית בבית ספר קרול, וסיימה אותה בתיכון ברנר אשר בעיר.

היא התגייסה לחיל הנח״ל לטובת שירותה הצבאי.במהלך שירותה הצבאי, בזמן מלחמת ששת הימים, איבדה את בן זוגה באותה התקופה, יוסי. אובדן זה גרם לה להימנע מזוגיות בתקופה שאחרי המלחמה.

בשנת 1972 הצטרפה לחתונה של מכרים של הוריה. שם, במעמד החתונה פגשה את אח החתן, ישראל וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. ישראל וחנה התחתנו בשנת 1973 בששון ובשמחה ואף רכשו דירה קטנה וחמודה ברחוב שיטרית שבפתח תקווה, בבניין שבו התגוררו הורי ישראל. יום לאחר מעבר הדירה, תוך כדי שהיא בהריון עם בנה הבכור, פרצה מלחמת יום הכיפורים.ישראל בעלה גויס לחיל השריון כמפקד טנק וחנה חזרה להתגורר עם הוריה לתקופת המלחמה.במשך שבועות ארוכים לא היה ניתן ליצור קשר עם ישראל, והחדשות הקשות מהקרבות לא היוו נחמה.

לאחר תקופה ארוכה הצליח בעלה לשוב אליה בשלום.

בשנת 1974 הפכה חנה לאם לבנה הבכור, אייל. חנה הפכה לאם לבנה השני שחר בשנת 1977.

חנה הייתה מעורבת באופן ישיר ועקיף בוועדי ההורים בבתי הספר ובתנועת הצופים לאורך שנים רבות.

בשנת 2002 קיבלה את התואר המכובד ״סבתא״ והייתה סבתא למופת ל 10 נכדים.

רוח ההתנדבות בערה בה לאורך כל השנים, החל משנת 2011 שבה התנדבה באגודה ישראלית לצוותי שיפור כגזברית, דרך התנדבות במשרד הביטחון והתנדבות בארגון יוצאי חלם כבת ליוצאת חלם.

בשנת 2009 אובחנה כחולת סרטן, טופלה וניצחה את המחלה.

בשנת 2022 חזרה המחלה וחנה נאלצה להילחם שוב.

הפעם – הסרטן ניצח.

חנה עצמה את עיניה בפעם האחרונה ב 31.3.2023, והובאה למנוחה אחרונה באותו היום בבית עלמין סגולה שבפתח תקווה.

היא הותירה אחריה בעל לו הייתה נשואה 50 שנים, 2 ילדים, אחות, 2 כלות, 3 אחייניות, 10 נכדים, ועשרות חברים עצובים.

תהה נשמתה צרורה בצרור החיים.