ד"ר יהודה לנדו ז"ל

יהודה, מורי ורבי,
כמה לא אהבת שקראתי לך כך. אבל זה בהחלט נכון:
* אתה היית המורה הראשון שלי לאיכות,
* אתה היית מורה הנבוכים שלי בהרבה צמתים בדרך.
אז מה זה משנה אם אתה חובש כיפה ואני לא? כל עוד אנחנו מאמינים באותם ערכים, אנחנו בני אותה דת.
היכרתי אותך במקרה. הוצנחתי לתפקיד מנהל איכות וחיפשתי מורה. אמרו לי: פגוש את יהודה. מובן כי קיבלת אותי בסבר פנים, עם החיוך התמידי שלך וההומור החד. בשיחה של שעה במשרדך באלסינט שירטטת לי מפת דרכים אל תוך עולם האיכות. איך אומרים: האהבה נקבעת במבט הראשון? השיחה הראשונה הזו גרמה לי להיכנס נכון אל תוך עולם האיכות, ובהמשך – לרצות להשפיע על עולם האיכות.
פגשתי אותך בעוד הרבה צמתים בהמשך הדרך: באיגוד הישראלי לאיכות, במכון התקנים, ביוזמות איכות לאומיות, בהוראה ובייעוץ. תמיד היית נכון לתת מילה טובה, עצה וביקורת אם צריך. הכל בהומור השנון שלך וברוח טובה. תמיד שלא על מנת לקבל תמורה. בקושי היית מסכים לקבל מילת תודה. בדרך כלל היית מסתפק במבט של תודה ועונה בחיוך קל.

יהודה, אני רוצה להודות לך מעומק ליבי על שזכיתי להסתופף בצילך, פשוטו כמשמעו. על שהיית תמיד נכון וזמין לשיחה, עצה ועזרה. ואני יודע כי לא הייתי יחיד ומיוחד, ועל זה גדולתך.
הייה ברוך, נוח בשלום על משכבך ונאמר אמן.

למשפחה היקרה: זכיתם ותנוחמו בזיכרו הברוך של יהודה ז"ל.

בתודה ובהוקרה,
גדעון הדן