איכות, כללי, מאמרים וכתבות

תחרויות ופרסים מנוע מרכזי לקידום איכות ומצוינות – יעקב ויטנברג

החשיבות והתרומה לפרט ולארגון של השתתפות בתחרויות נושאות פרסים 

התמזל מזלי להיות שותף ביעוץ לעשרות ארגונים שזכו בפרסי הצטיינות שונים ב35 השנים האחרונות .למדתי כי ארגונים המתחרים על פרסים יוקרתיים בארץ ובחו”ל משפרים ביצועיהם.
המאמר מציג את הקשר בין זכיה בפרס לבין ביצועים כספיים של 600 זוכים בפרס האירופי לאיכות בהשוואה לשיפור בתוצאות של קבוצת ביקורת שלא השתתפה.
לדוגמה: 73 אחוז השיגו גידול בהכנסות תפעוליות,33 אחוז במכירות ,77 אחוז רווח במכירות,25 אחוז בהעסקת עובדים.
לאורך זמן גם ארגונים שאינם זוכים באחד הפרסים הראשונים מוכנים  להשתפר ולהמשיך להתחרות בשנה לאחר מכן.
עצם התהליך הנדרש להגשה לפרס מביא להשקעה ואנרגיות, מחייב עבודת  צוות לא רק מהצוות המכין את ההגשה אלא מכל הארגון. מדובר על ריכוז מאמץ מקצועי שאינו בשגרה של הרבה יחידות. איסוף מושכל של נתונים ,עדויות ,מסמכי מטה, סקרים  וניתוחם , חזון. אסטרטגיה, יעדים ומדדים, תכניות עבודה, תהליכי עבודה ונהלים בקרה, תשומות, תפוקות ,תוצאות ,פעולות ייעול התחדשות, טיפול בתלונות, ומערכות ממוחשבות ובמיוחד הגעה לחומרים חשובים שנשכחו אך הם הבסיס לשיפור מתמיד בתוצאות
זו גם הזדמנות לחגיגה של כל עובדי הארגון, חיזוק גאוות היחידה בטקס מושקע, הרבה מאד כבוד, הערכה ואנרגיות חיוביות.

מרכזיות הפרסים במדינות העולם  ובישראל ותרומתם


ב- 30 השנים האחרונות מדינות מערביות מכירות בערך של פרסים  בינלאומיים ,לאומיים ואחרים ומעודדות  ארגונים בכל הסקטורים להגיש את הישגיהם לפרסים.
כך ידועים פרסים עולמיים כמו: פרס נובל, פרס מדלית פילדס למתמטיקה, פרס אנדרסון לסופרים ומאיירים ,פרס טיורינג למחשבים ,פרס פוליצר לתקשורת המונים ועוד רבים.
גם בתחום הניהול ידועים פרסים בעלי מוניטין כמו:  פרס ע”ש בולדרידג’ בארצות הברית, פרס על שם דמינג ביפן ,הפרס למצוינות האירופי EFQM, ,ה-,”’CHARTER MARK-פרס בתחום אמנות השירות באנגליה,
בישראל הפרס הלאומי לאיכות על שם יצחק רבין ז״ל , פרס ישראל ,פרס קפלן [בעבר] על ייעול וביצועים כלכליים. ,פרס המי”ל על מנהיגות [בעבר] וגם הפרסים בתחרות צוותי שיפור של האגודה לצוותי שפור ושש סיגמא ועוד פרסים רבים שמעניקים משרדי ממשלה רבים ורשויות מקומיות כמו: משרד הפנים -פרס כספי לרשויות שניהלו תקציבן היטב וכדומה.
פרסים בעולם ניתנים על דברים לכאורה פעוטים ועל דברים מאוד משמעותיים. למשל פרס בתחום תעשיית הצעצועים, פרס חביב ההורים ובתחום משאבי אנוש בטקס שעורך HR EXCELLENCE  . הפרס ניתן ב 18 קטגוריות שונות: פרס מנהל השנה, הכוכב העולה  ,המנהל  הכי ממוקד באנשים, פרס ליעילות בגיוס ושימור עובדים, פרס על השימוש הטוב ביותר באחריות תאגידית ,פרס צוות מצטיין  במשאבי אנוש ועוד.
הישראלי המצוי מכור לפרסים ותחרויות אוהב ״לרוץ ולספר לחברה’״ אם זכה או כמעט זכה. אך לא במקומות העבודה שם  ההתעניינות  מעטה בתחרויות ופרסים.
במגזר הציבורי והעסקי רק מספר קטן של ארגונים חש שהוא עומד בסטנדרטים הגבוהים של פרס או מוכן להשקיע  את המאמץ והזמן הנדרש בהכנת הבקשה על כל מרכיביה.
בחלק מהארגונים לא מודעים לתועלות מלהתמודד על אחד מהפרסים. עיקר הדחיפה צריכה להגיע מהמנהלים ולאו דווקא מהמנכ”ל. מנהלים שאפתניים ולעיתים דווקא חדשים יחסית שביצעו מהלכים משמעותיים ביחידותיהם ומעוניינים למצב יחידתם ועצמם הם אוכלוסיית יעד מתאימה לפרסים.

הסכנות מאינפלציה של פרסים לצד החשיבות והתועלות בהרחבת מסגרות הפרסים

קיימת סכנה של  אינפלציה של  פרסים לאומיים ואחרים ללא מערך קריטריונים מקצועי או שיפוט מקצועי ברמה גבוהה. מצב העלול  לפגוע ולשחוק  ביוקרה והמוניטין של פרס. חשוב לשמור על היוקרה והמוניטין הטמונים בפרס שרק מעטים ראויים לו. מאידך לראות בפרס ,קטליזטור וככלי ניהולי לדרבון ארגונים רבים להתחרות. במיוחד  בינוניים וחלשים יחסית כדי להשתפר ולהגיע להישגים . השילוב נעשה לדעתי בצורה מוצלחת למשל בפרס הלאומי לאיכות על שם יצחק רבין ז״ל  נקבעו בו קטגוריות של מצוינות. הגבוהה קטגורית זהב ,לארגונים מצטיינים במיוחד .בתוך קטגוריה זו דרוג פנימי של כוכבים . מכוכב אחד עד 5 כוכבים -לציון הגבוה ביותר. קטגוריה שניה -כסף ובה גם כן 5 כוכבים. קטגוריה שלישית של ארד ובה שוב 5 כוכבים. שיטה זו פותחת את הפרס לתחרות של הרבה ארגונים שיכולים להיות ביו הזוכים באחת מהקטגוריות והכוכבים הרבים. מתכונת זו  ממריצה גם ארגונים או יחידות  בינוניים או חלשים להשתפר כדי לזכות באחת הקטגוריות ולאו דווקא בזהב. כך הן יכולות עם משוב חיובי להתקדם במסע למצויינות.
יש השוללים את כל רעיון הפרסים .לדעתי זאת טעות. הפרס אינו מטרה  בפני עצמה הוא סימן ואות להצגת יכולתך, יכולת יחידה או הארגון כולו .התחרות מניעה להישגים נוספים ולתרבות  של שיפור מתמיד.
לדוגמה : את אגודת  יד שרה ליוויתי בהגשה וזכיה בפרס קפלן ,פרס המרכז הישראלי לניהול. פרס ישראל, פרס הנשיא ועוד פרסים רבים .כל פרס סיכם תקופה של עשייה ,חיזק את גאוות היחידה של עובדים ואלפי המתנדבים ושימש מקפצה לשיפורים חדשנות הרחבת שירותים ,אימוץ טכנולוגיות שונות ומיצוב העמותה בעיני לקוחות ובעלי עניין  אחרים.. כך גם פרסים רבים שזכו מחוז הצפון במשרד החינוך, עיריית אשקלון ועוד רבים.

מטרות הפרסים

  1. שימוש בהם כדי להעריך להוקיר ולעודד ארגונים להגיש עצמם לפרס, ואגב כך לבצע בעצמם אבחון עצמי של ביצועיהם.-מסמך ההגשה בדרך כלל מחייב עבודת מטה מעמיקה הן בראיית מקרו ומיקרו שהם הרבה מעבר לבחון קלאסי.
  2. הערכה בציון מספרי ומילולי בבדיקה ״שולחנית״ ובבדיקה פיסית בשטח לתיקוף ואימות  של מסמך ההגשה
  3. קבלת משוב והערות של שופטים מקצועיים  לכל המגישים תורמת  ללמידה הארגונית והפקת לקחים.
  4. הפצה של התנסויות מוצלחות באמצעות :סמינריוני הדגמה, תדריכים, ידיעונים ורשתות מקצועיות לעמיתים בתוך ומחוץ לארגון.
  5. לאפשר לזוכים לשמש כמודל לחיקוי והזדהות בארגון  ולארגונים  אחרים הזדמנות להשוואת ביצועים-BENCHMARKING-עם הזוכים המובילים בתחום ואחרים.
  6. ביסוס תרבות של שיפור מתמיד בארגון וחתירה להישגים ותוצאות
  7. הצבת אתגר לחיזוק גאוות היחידה של הזוכים ,הזדמנות לחגוג ודרבון האחרים להצטרף להמשיך ולהשתפר.

סיכום

הצגתי את  התרומה הגדולה  והערך של תחרויות לפרסים בכלל ובמגזר הציבורי בפרט. במגזר הציבורי תגמול כספי  ושאינו כספי לעובדים מצומצם .זאת דרך לחזק מוטיבציה וגאוות יחידה. כיועצים ,מהנדסים ומנהלי איכות חשוב  שתדרבנו ותסייעו לארגונים או ליחידות בארגונים להגיש עצמם לתחרויות ולפרסים. מדובר על רווח משותף לארגון ולכם ,להכירו לעומק יותר מכל אבחון אירגוני וגם שכר צנוע כבונוס ליועץ

מקורות

  1. דר ו.סינגהל, דר ק.הנדרכס, הקשר בין זכיה בפרס לבין ביצועים פיננסיים
  2. יעקב ויטנברג מיכאל גנור ,רב רעיון, מנגנון להגברת היצירתיות בארגון, הזבלנים, משאבי אנוש, נובמבר 96
  3. נציבות שירות המדינה, הפרס הלאומי לאיכות ,2017.
  4. יעקב ויטנברג, פיטר טוביה ,שפור זה כל הספור ,המרכז לאיכות ומצוינות משרד ראש הממשלה 1997
  5. יעקב ויטנברג מודל הפרס הבריטי למצוינות בשירות הציבורי ,משאבי אנוש ינואר 2000
  6. יעקב ויטנברג, צוות שיפור ככלי ארגוני לשפור תוצאות במגזר הציבורי פאי, פברואר 2020
  7. יעקב ויטנברג, להתחיל מהסוף ,צוותי שיפור כמנוף לניהול איכות בארגונים ציבוריים ,משאבי אנוש דצמבר1997
  8. יעקב ויטנברג, המסע שלי לאיכות ומצוינות ארגונית 1984-2020 פאי דצמבר 2020