איכות, כללי, מאמרים וכתבות

מתאם בין תפקיד מהנדס האיכות והתרבות הארגונית – שרון אנקר

הכותב: שרון אנקר, מנהל איכות בקמ”ג (מומחה לאיכות) ונציג האיגוד הישראלי לאיכות בדרום

תקציר

זהו המאמר השלישי שנכתב על מעמדו של  מהנדס  איכות וזאת לאור אירועי אי האיכות שהתרחשו בישראל ובעולם שהשפיעו על אמון הצרכנים בחברות, ובעקבות זאת עלו לדיון סוגיות כבדות משקל בנושא האתיקה המקצועית של מהנדסי איכות.

במאמר הראשון שנכתב  בשנת 2019 (ש. אנקר) בחנתי את המתח בין המומחיות מצד אחד לסמכות מצד השני בתפקידו של מהנדס איכות. נמצא שתפקיד מהנדס איכות מחייב שליטה בידע ובמיומנויות רלוונטיים, ראייה ארגונית מערכתית את השליטה במאפיינים אלו ניתן להשיג באמצעות הכשרה המובילה להתמקצעות ייעודית. התמקצעות זו תעודד מומחיות, תייחד את העוסק בתחום וכך תחדד את גבולות התפקיד ותצדיק מיסוד של מקצוע האיכות. במחקר הייתה הנחת ייסוד שתפקידו של מהנדס איכות תלוי בתרבות הארגונית. על מנת לבחון הנחה זו ביצעתי מחקר נוסף בשנת 2020 (ש. אנקר). מסקנות הצביעו על כך שתפקידו של מהנדס איכות תלוי בתרבות הארגונית ללא תלות בתפקיד וסוג הארגון. כמו כן, נמצא שמעמדם של מהנדסי איכות לא השתנה באירוע הקורונה (נוכחות בעבודה, סטטוס, סמכות, תיאור עיסוקו והחשיבות לאיכות בארגון). בשני המחקרים הייתה הנחת ייסוד שקיים מתאם בין המקצועיות למידת ההצלחה בתפקיד.

בשנת 2021 בחנתי את הנחות היסוד שעלו בשני המחקרים הקודמים  שקיים מתאם בין מקצועיות למידת ההצלחה בתפקיד ומאפייניי התפקיד (אנקר, 2019; 2020). ברצוני להדגיש שבכל המאמרים הקודמים  נכתב שהצלחתו נשענת במידה רבה על תמיכת ההנהלה, וזאת לאור כך שתוצאות תהליכי האיכות בארגון הינם לטווח הארוך, כפי שקיים במקצוע הבטיחות (קשה למדוד הצלחה שכן מדובר בפעילות מונעת).

השערת המחקר, ברוב הארגונים האחראי על האיכות, מהנדס איכות, שמעמדו תלוי בתרבות הארגונית. העבודה מסתמכת על הנחת החוקר, שרווחיות החברות בישראל נפגעת מקיומה של תרבות איכות לקויה.

מניתוח תוצאות סקר העמדות וההערות המילוליות של המשתתפים, ניתן ללמוד שמעל ל- 87% מהמשתתפים חושבים שקיים מתאם בין מקצועיות למידת ההצלחה בתפקיד. המאפיינים המשקפים את תפקיד מהנדס האיכות הם: יכולת לתשומת לב לפרטים (67%), כישורי עבודת צוות (69%), יכולת אנליטיות (57%). לעומת זאת ידע בתחום האיכות וידע רלוונטי בתחום העיסוק קיבלו הערכה נמוכה. רוב המשתתפים חושבים שהצלחה והערך המוסף של מהנדס האיכות היא, העלאת המודעות לאיכות בקרב כלל בעלי העניין כאשר חסכון, שיפור מוטיבציה בקרב העובדים מסייע להנהלה בשיקוף תמונת האיכות.

השונות בהשערות, מהווה מדד לכך שתוצאות המחקר מהימנות, ונובעות מכך שלמרות שהצלחתו תלוי מאוד במקצועיות שלו,  היא תלויה יותר בתרבות הארגונית, והפעלת סגנונות תקשורת שונים בעבודה לרוחב הארגון, כאשר הצלחתו תלויה בלהניע אנשים ליישם שינויים נדרשים (שרון, 2019).

מגבלות המחקר: יכולת ההכללה של ממצאי המחקר על כלל אוכלוסיית העוסקים באיכות בארץ, נוכח העובדה שלא הצלחנו להגיע לכלל מהנדסי איכות. כמו כן, זמן ביצוע המחקר נמשך חודשים.

תארנים: הצלחה, איכות, מהנדס איכות.

נושא המחקר

בשנים האחרונות זכה תחום הבטחת האיכות לתשומת לב רבה, לאור מספר אירועי אי-איכות שהעצימו את הקושי של העוסקים באיכות לבצע את תפקידם. נמצא שבחלק מהאירועים חששו העוסקים באיכות ישראל לאבד את מקום עבודתם ולכן נמנעו מלשוחח עם גורמים חיצונים  (לדוגמה האירועים האחרונים שהתרחשו בתעשיית המזון בישראל, ראה כתבה בעיתון The Marker, עמית, 20 באוגוסט, 2016). אירועים אילו העלו לדיון סוגיות כבדות משקל בנושא האתיקה המקצועית של העוסקים באיכות – קיימת הבנה שמעמדם משתנה מארגון אחד למשנהו, ותלוי בתרבות הארגונית.

במאמר שפורסם בשנת 2020 (ש. אנקר) נבחנה השפעת משבר הקורונה על תחום ניהול האיכות בארגונים. תוצאות המחקר הדגישו שרוב המשתתפים חושבים שתפקידו של מהנדס איכות תלוי בתרבות הארגונית ללא תלות בתפקיד בסוג הארגון. זאת ועוד, נמצא שרוב המשתתפים חושבים שמעמדם של מהנדסי איכות לא השתנה באירוע הקורונה.

במאמר זה, התמקדתי בבחינת המתאם בין המקצועיות להצלחה בתפקיד מהנדס האיכות ומאפייני התפקיד. השערות שטרם נבחנו במאמרים הקודמים בשנים  2019, ו- 2020.

העבודה מסתמכת על הנחת החוקר, שרווחיות החברות בישראל נפגעת מקיומה של תרבות איכות לקויה, ובכלל זה מהנוהג להעסיק מהנדסי איכות חסרי ידע וללא סמכות. תחילה ניתן לומר שמידת הצלחת מהנדס האיכות תלויה בהנעת אנשים ליישם שינויים נדרשים, ונשענת במידה רבה על תמיכת ההנהלה וזאת לאור העובדה, שתוצאות תהליכי האיכות בארגון הינם לטווח הארוך, כפי שקיים במקצוע הבטיחות.

מחקר זה נועד לאשש את השערות המחקר שקיימת תלות בין המקצועיות להצלחה בתפקיד מהנדס האיכות. במאמרים הקודמים מצאנו שהיא נובעת בשינוי והעלאת מודעות לאיכות, חסכון, שיפור מוטיבציה בקרב העובדים ומסייע להנהלה בשיקוף תמונת האיכות. שינוי בתרבות הארגונית

עד למועד פרסום עבודה זו, טרם בוצעה בחינת למידת הצלחתו והמאפיינים של תפקידו של מהנדס האיכות בארגונים בישראל (התוצאות יפורטו בהמשך).

השערת המחקר נוסחה על בסיס סקירת סיפרות, בהקשר של מונחי מפתח: תרבות ארגונית, הצלחה בתפקיד ומהנדס איכות. הבסיס התאורטי של הדיון באשר למעמד, יבחן בהסתמך על סמך ההכרה, והניסיון המקצועי. השערות שבחנו במחקר זה:

  1. השערה ראשונה : קיים מתאם בין מקצועיות להצלחה בתפקיד מהנדס איכות;
  2. השערה שנייה : קיים מתאם בין המאפיינים בתפקידו של מהנדס איכות בארץ ובחו”ל;
  3. מהי הצלחה/כישלון והערך המוסף “משקפיים” של מהנדסי איכות.

השערת המחקר נבחנה בחלק כמותני ומבוססת על שאלון שהועבר בשנת 2021 לעוסקים באיכות באמצעות המדיות השונות: אתר האיגוד הישראלי לאיכות, מייל לאנשי איכות ושיתוף השאלון מדיות שיתופיות (Facebook, ,LinkedIn  WhatsApp).

מהנדס איכות

הדרישות הקפדניות של הלקוחות לעמידה בתקני האיכות האיצו את הארגונים הגדולים בישראל למנות מהנדס איכות אף שהם לא נדרשו לעשות כן, כאשר מאז ועד היום, לא הוגדרו הדרישות המינימליות לעיסוק בתפקיד מהנדס איכות ברמה הלאומית. בבחירת ממלא התפקיד, יש לבחור באדם המתאים ביותר, בעל מאפיינים שיאפשרו לו לבצע את התפקיד בצורה הטובה ביותר (ש. אנקר  2019,ו- 2020).

מהנדס האיכות אחראי על התשומות של הארגון (בניית תרבות ארגונית לאיכות, הקניית הכלים לעובדים לייצור מוצר איכותי) וההנהלה והעובדים אחראים על התפוקות (עובדים בהתאם לתשתיות האיכות שנקבעו) ניסיון לחסוך בעלויות של מהנדס איכות יכולה לעיתים יגמר בנזק כספי גדול לאין שיעור מהעלות של מינוי מהנדס איכות (ז. רונן, 2018) – למרות שלהנהלה יש אינטרס וכוונה אמיתית להגיע לאיכות ומצוינות כי המנהלים מכירים בתרומת האיכות לתוצאות העסקיות.

בסקר שבוצע בשנת 2012 על-ידי ליאת מילוא ומשה עקרוני, שבחן איך המשיבים הגיעו לתפקיד באיכות ניתן ללמוד שרוב המשיבים ענו “התגלגלתי לתחום”. למרות שלא צמחו מתחום האיכות רבים הגיעו לתפקיד במקרה או מחוסר ברירה ולא בהכרח כי ראו בכך ייעוד אמיתי שבחרו בו כחלק מפיתוח הקריירה האישית. חלקם פיתחו קריירה רבת שנים בתחום העסקי או התפעולי והיו מנהלי מחלקות עם כל ההילה והסמכות הנלווים לתפקידם. כאשר הגיעו לתפקיד של ניהול איכות חשו רגרסיה הן בתדמית והן בסמכות שיש להם (ראה איור מספר 1).

 איור מספר 1: איך הגעתם לעסוק בניהול איכות

הצלחה בתפקיד

חוקרים בכל העולם מנסים שנים רבות לפצח את החידה: מהי הצלחה, ואיך אפשר להגיע אליה.

תחילה נגדיר את המושגים  “הצלחה” ו”כישלון” הם שני הפכים. שתי התוצאות האפשריות בדרך אל המטרה:

  • הצלחה (Success) – השגת מטרה שהוגדרה מראש בטווח הזמן שהוגדר להשגתה.
  • כישלון (Failure) – אי השגת מטרה שהוגדרה מראש בטווח הזמן שהוגדר להשגתה.

אם נשאל עשרה אנשים שונים מהי הצלחה עבורם בתוצאות , קרוב לוודאי שנקבל תשובות שונות מכל אדם: אחד יגיד שבעבורו הצלחה זה לזכות בלוטו, אחר יגיד שעבורו הצלחה זה להיות המנכ”ל בחברה שבה הוא מועסק, וכך הלאה מכאן ניתן להבין כי ההגדרה של הצלחה הינה משתנה מאדם לאדם בתפישתה וכי לא ניתן להגדיר על סמך התוצאות שלנו או של אחרים (הישגים ועשייה) באופן גורף הצלחה מהי. ברוב המקרים

הצלחה מתייחסת בעיקר לידע ולניסיון המקצועי שנצבר במשך הזמן. לדוגמה: מומחה בתחום השחמט, המוזיקה, הספורט, המתאם הוא בין המקצועיות להצלחה. המשמעות היא שמומחיות בתחום נבחנת בהתאם לשלושה קריטריונים: (1) תוצאות עבודתו מניבות תוצאות קונקרטיות; (2) ביצועיו עולים באופן עקבי על הביצועים של עמיתיו; (3) ניתן לשכפל ולמדוד את המומחיות (Ericsson, 2007).

באם נסתכל על תחום האיכות, אין לנו באמת שליטה על התוצאות שלנו, באם נסתכל קצת על עולם האיכות, מאוד קשה למדוד הצלחות בעולם האיכות, קשה לכמת פעילות מונעת וזוהי מהותו של עולם האיכות- למנוע כשלים בתהליכים מכוון שתוצאות תהליכי האיכות בארגון הינם לטווח הארוך, כפי שקיים במקצוע הבטיחות, ולכן קיים קושי לבחון את הצלחתו בטווח הקצר. האתגר של העוסק באיכות הינו הצלחה לאורך זמן. צריך למדוד את עצמנו, לראות איפה אנחנו עומדים מול המטרות שהצבנו לעצמנו ולראות האם הצלחנו לעמוד בהם.

זאת ועוד ניתן מדבריו של אמנון מרגלית: “לא אחת אני חווה “תנגשות” בין מימוש פתרונות איכות לבין עמידה בלו”ז מסירת מערכת ללקוח”. חסמים אלו מגבילים את סמכותו ופוגעים ביכולתו לבצע את תפקידו ולהיות שותף להצלחה העסקית של הארגון”.

התייחסות למתאם בין מקצועיותו להצלחתו בתפקידו של מהנדס איכות, ניתן ללמוד מהרצאה שהועברה על-ידי רוני חמטיאן, מהנדס איכות קבוצת אפקון, ‘נמצא שמהנדס האיכות אינו בהכרח משפיע על התוצאות העסקיות, וזאת לאור כך, שהקושי בלהוביל שינוי ולשפר תהליכים וההתנהלות מול תחומי הדעת נובע מכך שהתרבות הארגונית, ידע הרלוונטי והטכניקות המתאימות לטיפול בבעיות שלפתחו ובכך שתפקידו הוא רב תחומי’ (רוני, 2019).

ניתן ללמוד מהי הצלחה בתפקיד העוסק באיכות מהסקר שהועבר על-ידי משה עקרוני, 2012.  רוב המשתתפים חושבים ש”מהנדס איכות יכול להימדד על עמידה, במשימות האיכות הסטנדרטיות, או על ביצועי הארגון – מדידה זו נעשית למרות שאינו אחראי באופן ישיר על השגת היעדים, ופעילותו תורמת ומשפיעה באופן “עקיף” על-ידי ההתמקדות בסיוע לשיפור התהליכים העסקיים של הארגון (ראה איור מספר 2).

איור מספר 2: איך נמדדת הצלחה הצלחתכם בתפקיד

שיטה

המחקר הנוכחי, בחן האם קיים מתאם בין מקצועיות להצלחה בתפקיד מהנדס איכות. כמו כן, בחן מהם המאפיינים בתפקידו של מהנדס איכות, ומהי הצלחה/כישלון בתפקיד.

השאלון נבנה באמצעות Google Forms והועבר למשתתפים כקישור באמצעות:  אתר האיגוד הישראלי לאיכות, מייל לאנשי איכות שהיו בכנסי האיכות, Facebook, ,LinkedIn  WhatsApp. מילוי כל שאלון נמשך בממוצע 10 דקות. ניתוח הנתונים נעשה באמצעות תוכנת SPSS ומתבסס על פילוג Chi-squared.

משתתפי המחקר

49 אנשי איכות ענו על הסקר, כאשר פילוח המשיבים: 25 גברים (58%) ו-18 נשים (42%). נמצא שלסקר ענו אנשי איכות ממגוון תפקידים: סמנכ”ל איכות/מנהל איכות גלובלי, מהנדס איכות, מנהל איכות.

ממצאים כללים  

מניתוח סקר העמדות ניתן ללמוד שעדיין נוכל למצוא שחלק מהעוסקים באיכות לא צמחו מתחום האיכות, אלא “התגלגלו” אליו מתחום אחר (מהנדסה, קודמתי על-יד המנכ”ל, חבר מביא חבר, צירוף מקרים, המלצה אישית, דרך ניהול פרויקטים, קריירה ניהולית). למרות שלא צמחו מתחום האיכות הם רואים  בתפקיד ייעוד אמיתי שבחרו בו כחלק מפיתוח הקריירה האישית. כאשר הגיעו לתפקיד הם לא חשים רגרסיה הן בתדמית והן בסמכות שיש להם – מגמה שהשתנתה מהסקר שבוצע בשנת 2012 על-ידי משה עקרוני וליאת מילא.

תוצאות

השערה ראשונה : קיים מתאם בין מקצועיותו למידת הצלחתו בתפקיד מהנדס איכות;

נבחן באמצעות השאלות הבאות (נספח א’):

  1. האם לדעתך יש מתאם בין מקצועיותך למידת הצלחתך בתפקיד

1 .כן       2. לא

מניתוח סקר העמדות נמצא שמעל ל- 86% (ראה איור מספר 3) מהמשיבים מאמינים שככל שמקצועיותם עולה מידת והצלחתם בתפקיד עולה, הצלחה שיכולה להתבטא בסמכות הניתנת להם אל מול בעלי העניין על מנת למנוע אירועי אי איכות, כפי שהיא קיימת במקצועות הפרופסיה, שבא אחד המאפיינים של מומחיות הוא שהיא אינה מולדת, אלא נרכשת עם הזמן באמצעות תרגול וצבירת ידע, מיוחסת בעיקר לידע הניסיון המקצועי. לדוגמה: מומחה בתחום השחמט, המוזיקה, הספורט, המתאם הוא בין המקצועיות להצלחה.

נוכל לראות שרוב המשיבים חושבים שלדעתם “ערעור על דעתו של מהנדס האיכות במקרים מסוימים”, הם אלה שפוגעים ביכולתו לבצע את תפקידו ומגבילים את סמכותו אל מול בעלי העניין, ומונעות ממנו להיות שותף להצלחה העסקית שלו.

תוצאות אילו באות בהלימה עם התוצאות שהתקבלו במחקר בשנת 2019 (ש. אנקר) שנמצא שמעל-62% מהמשיבים הסכימו: שתפקיד האיכות דורש ידע בתחום האיכות.

נמצא מתאם חזק בין אילו שענו שקיים מתאם בין המקצועיות למידת הצלחת לשאלה איך הגעת לתפקיד, נמצא שאילו שלא צמחו מהאיכות וה”תגלגלו” לתפקיד חושבים שנדרש מקצועיות על מנת להצליח בתפקיד. כמו כן, נמצא מתאם בשאלות לאיך הגעת לתפקיד ומה הערך המוסף שלך בארגון.

גרף מספר 3: מתאם בין מקצועיותו למידת הצלחתו בתפקיד מהנדס איכות;

לסיכום, ניתן לראות שלדעתם של העוסקים באיכות ככל שהעוסק באיכות יתמקצע באיכות, כפי שהיא קיימת במקצועות הפרופסיה אזי הוא יצליח יותר בתחום. תשובות אילו התקבלו גם מאילו אשר לא צמחו מתחום האיכות.

 השערה שנייה : קיים מתאם בין מאפייני התפקיד למקצועיותו של העוסק באיכות.

נבחן באמצעות השאלות הבאות (נספח א’):

  1. אילו מאפיינים משקפים את תפקידך בארגון:
  2. יכולת אנליטיות (לאתר בעיות במהירות) 2. חשיבה ביקורתית (לאחר זיהוי הבעיה למצוא פתרון)
  3. יכולת לתשומת לב לפרטים 4. כישורי עבודת צוות 5. ידע רלוונטי בתחום העיסוק בארגון
  4. ידע נרחב במקצוע האיכות 7. סמכות לביצוע התפקיד  8.אחר

מניתוח סקר העמדות נמצא שמעל ל- 70% מהעוסקים חושבים שכישורי עבודה צוות וחשיבה ביקורתית קיבלו הערכה גבוה יותר מהמאפיינים ידע רלוונטי בתחום העיסוק (59%), ידע רלוונטי בתחום האיכות וסמכות לביצוע התפקיד (59%), ניתן לראות שרוב העוסקים באיכות חושבים שתכונות “רכות” חשובות יותר מאשר ידע רלוונטי בתחום האיכות וסמכות לביצוע התפקיד (ראה איור מספר 4).

תוצאות אילו בהלימה להשערה הקודמת “האם לדעתך יש מתאם בין מקצועיותך למידת הצלחתך בתפקיד” שבא רוב המשיבים חושבים שהתמקצעות באיכות מעלה את הצלחתם בתפקיד. למרות שלדעת המשיבים נדרשת התמקצעות בתחום האיכות, על מהנדס האיכות נדרש  להכיר ולהפעיל סגנונות תקשורת שונים בעבודה לרוחב הארגון, כאשר הצלחתו תלויה בלהניע אנשים ליישם שינויים נדרשים, כאשר בניהול מטריציוני הוא נדרש ‘לקחת’ סמכות כמוביל ותומך, כאשר חובת ההוכחה עליו (שרון, 2019).

  גרף מספר 4: אילו מאפיינים משקפים את תפקידך בארגון [1]

לסיכום, תוצאות בחינת השוואת הנתונים מציגות באופן ברור שהמשתתפים חושבים שכישורי עבודת צוות, כישורי חשיבה ביקורתית,  הינם מאפיין חשוב לביצוע התפקיד, כאשר ידע במקצוע האיכות וידע בתחום העיסוק קיבלו הערכה נמוכה יותר.

מהי הצלחה/כישלון והערך המוסף של העוסקים באיכות מה”משקפיים” של העוסקים באיכות.

נבחן באמצעות השאלות הבאות (נספח א’):

  1. איך הייתה מגדיר הצלחה בתפקיד?
  2. איך הייתה מגדיר כשלון בתפקיד?
  3. מה הערך המוסף שלך בארגון?

מניתוח סקר העמדות ניתן לומר שלדעת העוסקים באיכות הצלחה מתייחסת למוטיבים שחזרו מספר פעמים, כאשר שנוי  ושיפור האיכות באמצעות התרבות הארגונית חזר הכי הרבה פעמים  (תוצאה התואמת למה שהתקבל במחקר: אנקר, 2029) לטובת רתימת העובדים לשיפור האיכות, להלן עיקרי הדברים שנכתבו: “שינוי והעלאת מודעות לאיכות, רתימת ההנהלה לנושא ושימוש כאיש מידע וידע לארגון, כל ההנהלה והעובדים שותפה ומבינים ואיכפת להם מהאיכות” (חוזר 11 פעמים); בחינה ושיפור תהליכים מתוך איסוף וניתוח נתונים: הטמעת תהליכי העבודה כדרך חיים, הקטנת פסולים ותלונות לקוח, אי חזרה על טעות  (חוזר 4 פעמים);  עמידה בדרישות לקוח, לדוגמה:  שהלקוח חוזר ולא המוצר, שימור לקוחות, צמצום תלונות לקוחות,  אפס תקלות (חוזר 6 פעמים); להשיג את יעדי ומטרות הארגון, לדוגמה: מעורבות והשפעה בהשגת יעדי הארגון (חוזר 4 פעמים);  שיח עמיתים, לדוגמה: פניות מהשטח ושיח פתוח, פניות עמיתים לייעוץ ועזרה, השגת מטרות ויעדים (חוזר 3 פעמים).

בניתוח סקר העמדות לנושא כשלון אנו אמורים לראות בדיוק ההפך מהצלחה. ניתן לומר שלדעת העוסקים באיכות כישלון מתייחס למוטיבים שחזרו מספר פעמים, כאן ניתן להבחין ש”תרבות ארגונית” חוזר על עצמו הכי הרבה פעמים. להלן עיקרי הדברים שנכתבו: חוסר הכרה באיכות, איכות מתוך פחד. סמכות מתוך המיצוב ולא מתוך המשמעות שאיכות חשובה, כאשר קול האיכות אינו נשמע בהנהלה ובקבלת החלטות ארגוניות, ביצוע המשימות הנדרשות בחוק/תקן בלבד, הנהלה שלא רואה ערך בך (חוזר 10 פעמים); פסילות רבות, מוצר לקוי היוצא ללקוח בשל כשל בתהליכי איכות שלא זוהו על-ידי המחלקה לאיכות במסגרת מבדקים פנימיים, ירידה בתנובות הייצור, ריבוי תלונות לקוחות, (חוזר 5 פעמים); אי עמידה ביעדי הארגון/לקוח (חוזר פעמיים); האיכות נתפסת כמשהו “מפריע”, חוסר השפעה, אי מתן ערך לבעלי העניין , להיתפס כגורם מפריע או כפקידי ניירת  (חוזר 4 פעמים).

מניתוח סקר העמדות ניתן לומר שלדעת העוסקים באיכות ערך מוסף מתייחס למוטיבים שחזרו מספר פעמים, כאן ניתן להבחין שיפור תהליכים וצמצום עלויות  חוזר הכי הרבה פעמים . להלן עיקרי הדברים שנכתבו : חסכון, שיפור מוטיבציה ושביעות רצון בקרב העובדים (חוזר 9 פעמים); עבודה לרוחב הארגון, החדרת נושא וחשיבות האיכות, מסיע להנהלה בשיקוף תמונת מצב איכות בתהליכים וזיהוי והצפת פערים   (חוזר 6 פעמים); תרומה ליעדים העסקיים של הארגון (חוזר 4 פעמים); שיפור תהליכים וצמצום עלויות,  חסכון, תהליכים זורמים, הישגים עסקיים, חוויית העובד משופרת, בעל פוטנציאל גבוהה להביא את הארגון לשיאים ועולמות חדשים בעזרת חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא, מחייב תוצאות הדירות בפחות משאבים.

לסיכום, ממצאי המחקר מלמדים שלדעת המשיבים עיסוק באיכות מחייב ידע ומקצועיות בתחום האיכות. עוד נמצא שהצלחה זו תלויה בתכונות “רכות” והתרבות הארגונית. המשמעות היא שעל מהנדס האיכות נדרש לבסס את מעמדו בארגון שהוא משתייך אליו על סמך יחסים שהוא בונה עם בעלי עניין. פעילות זו מאריכה לא פעם העובדה שתפקידו של מנהל האיכות בדרך כלל אינו מניב תוצאות מידיות.

מסקנות

זהו המאמר השלישי שנכתב על מעמדו של העוסק באיכות וזאת לאור אירועי אי האיכות שהתרחשו בישראל ובעולם שהשפיעו על אמון הלקוחות והצרכנים ובעקבות זאת עלו לדיון סוגיות כבדות משקל בנושא האתיקה המקצועית של העוסקים באיכות. במחקר זה בחנתי שוב את הנחות היסוד שעלו בשני המחקרים הקודמים ולפיהן תפקידו של מהנדס איכות תלוי בתרבות הארגונית  (אנקר, 2019; 2020), משמע מידת הצלחתו נשענת במידה רבה על תמיכת ההנהלה וזאת לאור כך שתוצאות תהליכי האיכות בארגון הינם לטווח הארוך, כפי שקיים במקצוע הבטיחות, ולכן קיים קושי לבחון את הצלחתו בטווח הקצר ולכן נוכל למצוא הצהרות לא מבוססות שמהנדס איכות מקצועי וסמכותי יכול להקטין ו/או למנוע את אירועי אי האיכות.

מניתוח תוצאות סקר העמדות וההערות המילוליות של המשתתפים, ניתן ללמוד שרוב המשתתפים חושבים שקיים מתאם בין מקצועיות למידת ההצלחה בתפקיד. המאפיינים המשקפים את תפקיד מהנדס האיכות הם: יכולת לתשומת לב לפרטים, כישורי עבודת צוות, יכולת אנליטיות  לעומת זאת ידע בתחום האיכות וידע רלוונטי בתחום העיסוק קיבלו הערכה נמוכה. רוב המשתתפים חושבים שהצלחה מבחינתם היא: שינוי והעלאת מודעות לאיכות,  עובדים שותפים ומבינים איכות. בהיבט של כשלון: איכות מתוך פחד, וסמכות ולא מתוך המשמעות שאיכות חשובה והערך המוסף הוא: חסכון, שיפור מוטיבציה ושביעות רצון בקרב העובדים, החדרת נושא וחשיבות האיכות,  מסיע להנהלה בשיקוף תמונת האיכות וזיהוי והצפת פערים.

השונות שהתקבלה בין השערות המחקר נובעת מכך שלמרות שלדעת המשיבים נדרש ידע ומקצועיות בתחום האיכות. נדרש עליו להכיר ולהפעיל סגנונות תקשורת שונים בעבודה לרוחב הארגון, כאשר הצלחתו תלויה בלהניע אנשים ליישם שינויים נדרשים, לכן לדעת המשתתפים, מאוד קשה למדוד הצלחות בעולם האיכות וזהו מהותו של עולם האיכות – למנוע כשלים בתהליך

רשימת מקורות

אנקר, (2019), מומחיות וסמכות בעבודתו של מהנדס איכות. עבודת הגשה לתזה.

אנקר, (2020), השפעת משבר הקורונה על תחום ניהול האיכות והשיפור בארגונים.

רונן, ז’ (05 במאי, 2013). האם החברה שלך צריכה מנהלת איכות. אוחזר מתוך האתר זאב רונן: מצוינות בעסקים http://business-excellence.co.il/blog/126-do-you-need-a-quality-manager

סקר לבחינת הצלחה בתפקיד העוסק באיכות

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSc5FY8uzMkLUDtZG0-oMhWfpWsans_a0Eh4yDlWUuRzpBkxHw/viewform?usp=sf_link

 [1] Top 10 Characteristics of Quality Managers (accountlearning.com)

One thought on “מתאם בין תפקיד מהנדס האיכות והתרבות הארגונית – שרון אנקר

  1. מנחם לוינגר הגיב:

    1. יימת אי בהירות בין התוכן של הפיסקה הראשונית המובאת:
    עד למועד פרסום עבודה זו, טרם בוצעה בחינת למידת הצלחתו והמאפיינים של תפקידו של מהנדס האיכות בארגונים בישראל (התוצאות יפורטו בהמשך).לבין .השערה ראשונה : קיים מתאם בין מקצועיות להצלחה בתפקיד מהנדס איכות;
    2. לא ניתן לתת השערה לנושא שאנו רוצים לבדוק.
    3. .האם המסקנה הצלחה מתייחסת בעיקר לידע ולניסיון המקצועי שנצבר במשך הזמן. נמצאה מתוצאות הסקר ולא למניעת אי התאמות.
    4. אני מבין מהמאמר שהכוונה הינה למחזיקי עניין ולא לבעלי עניין.
    5. מומלץ להדגיש את הנושא שמהנדס איכות אינו בהכרת מהנדס..
    5.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *